תערוכות

דגמי האוניות בתצוגה זו משקפים פרק דרמטי וסוער בתולדות הימאות העברית בשנים שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות לאחר הקמתה. הם ממחישים את המעבר מאוניות מפרש לאוניות ממונעות מודרניות ומספרים את סיפור התפתחותה של הימאות העברית מיוזמות פרטיות ואזרחיות אל המפעלים הלאומיים של ההעפלה, העלייה והקמת צי הסוחר הישראלי.

בתערוכות המוזיאון הימי הלאומי מתקיימים מגוון של מרחבים פעילים למשפחות.

"תל שקמונה" על חוף הים של חיפה הוא קפסולת זמן מיוחדת במינה. התערוכה המוקדשת לתל, חושפת את הקהל לייחודו של האתר ולממצאי המחקר העדכניים לגביו. הממצאים מהתל פותחים חלון הצצה אל העבר הקדום של חיפה, שהייתה כבר בימי קדם מרכז של תעשייה ומסחר ימי.

מתחמי פעילות חדשים לאלו המבקשים להעמיק בידע ובמחקר, ולאלו האוהבים התנסות חוויתית. המוזיאון מציע מגוון אפשרויות: פעילות אינטרקטיבית, משחקים, תחפושות, צילום ועוד. הפעילות מותאמת לכל המשפחה וניתן למצוא כאן שפע של עולמות והפתעות.

במשך המאות ה־15 וה־16 הגיעו לשיאם גילויי ארצות רחוקות וההתיישבות בארצות אלה. היה זה שלב מכריע בין סיום תקופת ימי הביניים לתחילת התקופה החדשה.

ארצות הים התיכון וים סוף היו מאז ומעולם קשורות עם הים והנהרות. עוד מתקופות קדומות ביותר ידעו על שיט ספינות בנהרות ולאורך חופי הימים. בארצות אלה נולדה, גדלה והתפתחה הימאות והספנות של העולם המערבי.

מכשירים מתמטיים נועדו לאמוד זוויות ומרחקים והותאמו לשימוש באסטרונומיה, בטופוגרפיה ובניווט. בנוסף על כך משמשים חלק מהמכשירים לשרטוט וחלק אחר למדידת זמן.

אחת מדאגותיו של הספן בכל הדורות היא מידת יכולתו לעצור את כלי השיט שלו בשעת הצורך, כשהוא נמצא בים הפתוח. יורדי־הים הראשונים פתרו בעיה זו בהשליכם לקרקעית הים אבן קשורה בחבל.

אחד הממצאים החשובים והנדירים בארכיאולוגיה התת־ימית בארץ הוא איל הנגיחה מעתלית. גילה אותו יהושע רמון ז"ל בשנת 1980 במפרץ הצפוני של עתלית וזה נחשף והוצא מן המים בידי מורי ותלמידי המרכז ללימודי ים בחוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה, ומתנדבים.

הדרכות עומק העוסקות בתערוכות הקבע של המוזיאון הימי הלאומי.